כמתורגמנים מקצועיים שיננו לנו שוב ושוב במשך שנים שאל לנו להיות מעורבים רגשית. ושעלינו להיות מקצועיים ולתרגם את הנאמר בדיוק כ"צינור שקוף" וללא התערבות.
אך המציאות בשטח לא תמיד דומה לתיאוריות ולעיתים הבנו שאנחנו גם מתווכים תרבותיים ולא רק צינורות ממסר להעברת תרגום בלבד.
כך למשל קרה לי פעם:
הוזמנתי לתרגם בוועדת החלטה שבה השתתפה אימא חירשת. ואז הוחלט להמליץ לאימא לעבור הדרכת הורים בתקווה לשנות דפוסי התנהלות בין ההורים לילדה שלא הגיעה ללימודים באופן סדיר…לפתע פנתה אליי האימא ואמרה לי אולי תסביר להם מהניסיון שלך כילד שומע להורים חירשים למה זה בעייתי.. לרגע, לא הבנתי מה כוונתה, ואז נפלה בי ההבנה, שהיא מתכוונת לכך שכהורים חירשים התלויים בילדיהם לצורך תקשורת, לעיתים יש חילופי תפקיד שבו הילד הוא סוג של ילד הורי. תלות שלא ניתן כ"כ לשנות אותה ולעיתים יוצרת בלבול וקושי ביחס הורה -ילד. אז איך בדיוק ההדרכה הורית תשנה את המצב?
בהרצאה נעסוק בשאלות:
מה ההבדל בין תרגום רגיל לתרגום בשפת סימנים?
אילו סוגי תרגום קיימים בתרגום שפת סימנים לחירשים?
האם מתורגמן לחירשים הוא רק צינור שקוף להעברת מידע או שמא מתווך תרבותי?
מה ההבדל בין תיווך תרבותי להתערבות ?
ההרצאה תדון בדילמות אלו תוך שילוב סיפורים מהשטח ודרכי ההתמודדות עימם.
תמונה מתוך הרצאה חווייתית לסטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר אילן. בקליניקה לאנשים עם מוגבלויות.
ההרצאה מיועדת ל: מתורגמנים, אנשי מקצוע, נותני שירות, מטפלים וכל מי שיש לו נגיעה לחירשים.